ויקיפדיה, האנציקלופדיה המקוונת הגדולה והפופולרית בעולם, חוללה מהפכה באופן שבו אנו ניגשים למידע. עם למעלה מ-55 מיליון מאמרים ב-301 שפות, הוא הפך למקור הידע במגוון רחב של נושאים. אבל האם אי פעם עצרתם לחשוב איך כל המידע הזה נוצר ומתוחזק? התשובה טמונה במושג רב עוצמה המכונה DIY או "עשה זאת בעצמך".
DIY עוסק ביצירה ותיקון של דברים ללא עזרה של מומחים או אנשי מקצוע. רעיון זה אומץ באופן נרחב בתחומי מלאכת יד, שיפור הבית וטכנולוגיה, אך הוא מצא בית גם בוויקיפדיה. זהו הכוח המניע מאחורי התוכן שנוצר על ידי משתמשים בפלטפורמה, המאפשר לכל מי שיש לו חיבור לאינטרנט לתרום לבסיס הידע העולמי.
בפוסט בבלוג זה, נחקור את העולם של עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה וכיצד הוא העצים את הציבור להשתתף ביצירת אנציקלופדיה שיתופית הולכת וגדלה.
שבירת מחסום המומחיות
אחד ההיבטים החשובים ביותר של עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה הוא שהיא שוברת את מחסום המומחיות המסורתי. בעבר, אנציקלופדיות נכתבו ונערכו על ידי קבוצה נבחרת של חוקרים ואנשי מקצוע. משמעות הדבר היא שרק מעטים היו מסוגלים לקבוע מה יכול להיחשב ידע "אמיתי" ומה לא.
אבל עם הופעתה של ויקיפדיה, דינמיקת הכוח השתנתה. כעת, כל מי שיש לו חיבור לאינטרנט יכול לתרום מהידע והמומחיות שלו בנושא מסוים. זה איפשר מגוון רחב יותר של נקודות מבט ומידע להיכלל במאמרים. זה גם אומר שהמידע בוויקיפדיה מתפתח ומשתפר כל הזמן, הודות לתרומות של ההמונים.
תרבות ה"עשה זאת בעצמך" של ויקיפדיה אפשרה גם לאנשים, שאולי אין להם הכשרה אקדמית רשמית, להשמיע את קולם ולהכיר בהם. זה סייע בשבירת מחסומים מסורתיים לידע ובקידום הכללה וגיוון בפלטפורמה.
עידוד למידה וצמיחה מתמשכות
בעידן הטכנולוגיה והסיפוק המיידי, עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה עודד צמא מתמשך לידע וצמיחה. עם קלות הגישה למידע והיכולת לתרום לו, המשתמשים לומדים ומרחיבים כל הזמן את בסיס הידע שלהם.
מדיניות העריכה הפתוחה של ויקיפדיה פירושה גם שניתן לזהות ולתקן במהירות טעויות או אי דיוקים, מה שמוביל למקור מידע אמין יותר. זה יצר תרבות של בדיקת עובדות וחיפוש מקורות מהימנים, טיפוח מיומנויות חשיבה ביקורתית וקידום למידה לאורך החיים.
יתר על כן, היבט ה"עשה זאת בעצמך" של ויקיפדיה הוביל גם ליצירת קהילות מקוונות תומכות. משתמשים משתפים פעולה ועוזרים זה לזה, חולקים את הידע והמומחיות שלהם, מה שבתורו יוצר תרבות של למידה וצמיחה לכולם.
העצמת המשתמשים לחולל שינוי
אחד ההיבטים המעצימים ביותר של עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה הוא שהוא מאפשר למשתמשים לעשות הבדל מוחשי בעולם. על ידי תרומה למאמרים בפלטפורמה, לאנשים יש את הכוח לעצב איזה מידע זמין לציבור. משמעות הדבר היא שמשתמשים יכולים ליצור ולערוך ערכים בנושאים שחשובים להם או שהם מרגישים שאינם מיוצגים היטב.
לדוגמה, אם אדם נלהב משימור הסביבה, הוא יכול להוסיף מידע על נושאים סביבתיים למאמרים רלוונטיים או אפילו ליצור מאמרים חדשים בנושא. הם יכולים גם לאחד כוחות עם משתמשים אחרים בעלי דעות דומות כדי לשתף פעולה בנושאים חשובים ולהפוך את העולם למקום מושכל יותר.
יתר על כן, אנשים יכולים גם להשתתף ב"עריכות", שהם אירועים מאורגנים שמטרתם לשפר את הסיקור של נושאים מסוימים בוויקיפדיה. לאירועים אלה יכולה להיות השפעה בעולם האמיתי, כגון שיפור הייצוג של קבוצות שוליים או שפיכת אור על נושאים שאינם מיוצגים כראוי.
הבטחת נגישות והכלה
היבט חשוב נוסף של עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה הוא ההשפעה שלו על נגישות והכללה. כפי שהוזכר קודם לכן, לפלטפורמה יש מאמרים ביותר מ -301 שפות, מה שהופך אותה למקור ידע עולמי באמת. אבל זה מעבר רק לשפה.
ויקיפדיה מחויבת גם להבטיח שלכל האנשים, ללא קשר ליכולותיהם הפיזיות, תהיה גישה לתוכן שלה. משמעות הדבר היא כי מאמרים מעוצבים באופן שמתאים קוראי מסך וטכנולוגיות מסייעות אחרות עבור אנשים עם ליקויי ראייה. יתר על כן, ויקיפדיה גם נותנת עדיפות להכללת קהילות שאינן מיוצגות כראוי, כולל מיעוטים ופרספקטיבות לא מערביות.
עם עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה, הכוח ליצור ולשתף ידע נמצא בידי הציבור, ומקדם הכללה ונגישות לכולם.
לסיכום
עשה זאת בעצמך בוויקיפדיה שינה לחלוטין את הדרך שבה אנו ניגשים לידע ויוצרים אותו. היא העצימה אנשים לשבור מחסומי מומחיות, עודדה למידה וצמיחה מתמשכות, ונתנה למשתמשים פלטפורמה לחולל שינוי בעולם. על ידי אימוץ הרעיון רב העוצמה הזה, אנו יכולים להמשיך לתרום לצמיחה ולהצלחה של ויקיפדיה כפלטפורמה שיתופית ומכילה באמת. אז למה שלא תצטרפו לתנועת "עשה זאת בעצמך" למען ויקיפדיה ותמלאו את חלקכם בעיצוב הגישה של הציבור למידע?